עבודותיה של האמנית רחלי רוגל, המוצגות בתערוכה זו, מתייחסות הן למאורעות השואה והן למלחמות והמאבקים שידע היישוב וידעה מדינת ישראל. מילותיו של הפייטן ר’ אברהם אליהו קפלן, מראשית המאה ה- 20 , מיטיבות לדייק את הרגשות המעורבים מאפיינים את תקופת ימי הזיכרון ואשר משתקפים בעבודותיה של רוגל: “חוּסָה, אֵלִי, כִּי לֹא אֵדַע / אֵיכָה אוּכַל כהֹּ לִחְיוֹת? / הַאִם לִשְׁכחַֹּ כלֹּ וּשְׂמֹחַ / אוֹ לִזְכרֹּ הַכלֹּ וּבְכוֹת?”.

הטרגדיות וסיפורי הזוועה מתוארים ביצירות באמצעות חפצים יום-יומיים פשוטים, לכאורה שוליים: כפתורים, בגדים, בובות זעירות ולולאות צבעוניות. השימוש בכפתורים כאמצעי לספר אירועים מהשואה וממלחמות ישראל איננו מקרי: בתקופת השואה כפתורים שימשו כאמצעי הסוואה לכיסים פנימיים שנתפרו על מנת להחביא חפצי ערך זעירים, כפתורים שימשו כמטבע עובר לסוחר ואף כצעצועים. בצבא, סמלי היחידות הוטבעו על כפתורי סיכה אשר נתפרו למדים. כפתורים אף שימשו כאמצעי זיהוי לגופות חיילים.