על עונת התערוכות "אברא כדברא"

ישנן הרבה הגדרות למושג המאגיה לאורך ההיסטוריה, והמושג עצמו משתנה מדיסיפלינת מחקר מאחת לשנייה. ועל כן הייתי רוצה להאיר פה דווקא מתוך הגדרה מעולם האנתרופולוגיה, המגדירה מאגיה כמחשבה, או האמונה שבכוחנו להשפיע על המציאות סביבנו באמצעים פרפורמטיבים.

כלומר, מאגיה במובן זה קרובה עד מאוד לפעולת האמנות, בכך שנקודת המוצא שלה נובעת מתוך אמונה עמוקה ובסיסית ביכולת שלנו להניע את מציאות החיים שלנו דרך פעולות סימבוליות או תיאטרליות. 

היהדות בתורה, מנהלת יחסים מורכבים ודואליים עם מושג המאגיה. אנו למדים שהיא דבר מה אסור, הנוגד לעקרונותיה התאולוגיים הבסיסיים, ועם זאת ההיסטוריה היהודית מושרשת עמוק בתוך מנגנון המחשבה המאגי – מקמעות וקערות השבעה, ועד לטקסים מורכבים של טהרה וטומאה, מ”מאגיית מטבח” שמטרתה להניע ולפתור את אתגרי היום יום ועד לדיסיפלינות מחקר שלמות דוגמת המאגיה הקבלית, וקיבלה מעמד של מומחיות בקרב המלומדים של אז ועד היום.

שנת התערוכות “אברא כדברא” כאמור, תנסה לצייר מחדש את הקשר הלא מובן הזה, שבין מנגנון החשיבה המאגי לגוף הידע היהודי המובע דרך פעולה האמנות. 

דברי האוצר הנכנס, בר ירושלמי

שלום לכולם.ן, ונעים מאוד.

לפני כמה חודשים, לצד עבודתי המקצועית וכחלק מההכנות הקודחות לקראת עונת התערוכות החדשה, הזמינה אותי מנכ”לית נווה שכטר אירנה גריצבסקיה ללמוד עימה בחברותא. היססתי לראשונה (מאחר ולא ידעתי אפילו מהו לימוד בחברותא) אבל אמרתי כן. ישבנו בצהרי היום בבית הכנסת של נווה שכטר והיא פתחה בפני ספר עב כרס, ועליו כתוב בגדול “מסכת ברכות”. “אני ואתה לא מדברים את אותה שפה” היא פתחה “באנו מעולמות שונים, ולמדנו דברים שונים. יש לנו דעות שונות, ונקודות מבט שונות על המציאות” “הטקסט הזה, יהיה בשבילנו הקרקע עליה נבנה את יחסנו המקצועיים, ודרכו נדבר”. וכך מבלי לדעת, נחשפתי לראשונה בחיי אל דף גמרא. המפגש עם אותו מסמך צפוף, הבנוי מקטעים מקטעים ומלא ברשמיהם של יחידים וקהילות שלמות המגיבים זה לזה היה מבחינתי לא פחות מחוויה מטלטלת – ההבנה שאני עומד אל מול טקסט המכנס בתוכו גוף ידע כביר שנערם ונבנה לאורך מאות שנים, ובו קולות שונים ומשונים מנהלים לא מונולוג כי אם דיאלוג חוצה זמן וחלל היא מהממת בעיניי. לראשונה, נפתחה בפניי דלת אל מתודולוגיית המחשבה היהודית ואל מעיין הידע שהיא מכנסת בתוכה. 

אני פותח בסיפור זה מאחר וזהו איננו דבר של מה בכך. גם אני, כמו אחרים ורבים חוויתי ועודני חווה ניכור ופיצול אל מול זהותי כיהודי, מתוך תחושה וחוויה שאין מקום בעולם זה בשבילי. החוויה אל מול מזוודת התרבות היהודית נותרה בפני חסומה זה שנים רבות, מהולה בחששות ורגש זרות הדורשים זמן, סבלנות והרבה עדינות על מנת לפתוח אותה מחדש. אני פותח במילים אלו מאחר ואני מאמין ביכולת של כל זאת להשתנות, ורואה בגלריית שכטר הזדמנות יקרה מפז להיות רקמת חיבור משקמת, המקשרת בין עושרו של גוף הידע היהודי, על כל גווניו וצבעיו לבין כח פעולתה של האמנות והדלתות שהיא פותחת לעולם סביבנו. אני רוצה להתחיל את דברי קודם כל באמירת תודה למקום זה. שמצליח מדי יום להפגיש אותי מחדש עם עולמות תוכן וידע שלא היה לי גישה אליהן עד כה, ואל חווית התיקון שאותה אני עובר בדרך להיכרות מחודשת עם מקורותי. 

אני רוצה בהזדמנות זו להוקיר תודה גם לשירה פרידמן קודמתי בתפקיד, על פועלה ותרומתה להקמת גלריה זו, ועל העבודה החשובה לקידומה שעשתה בשנים האחרונות. עבודה שאני כעת מקווה להמשיך ולפתח לכיוונים חדשים.

הגלריה עומדת בפני שינויים רבים הן בתוכן התערוכות והן באופן תצוגתן. ממאי הקרוב ועד סוף השנה, יוצגו תערוכות יחיד חדשות לארבעה אמניות שונות, ויעמידו בקדמת הבמה חשיבה חברתית וקהילתית, לצד יצירה שהיא פרפורמטיבית ביסודה.
זוהי התחלה, אני מקווה, לתחילתו של מהלך ארוך טווח, בו יוכלו להשמע עוד ועוד קולות של יוצרות ויוצרים שעד כה לא הייתה להם גישה לעולמות הידע של זהותנו התרבותית. כולי תקווה שתהיו קשובים לה. 

על האוצר

בר ירושלמי הוא בעל תואר ראשון באמנות מאקול-דה-בוזאר (École Nationale Supérieure des Beaux Arts) בפריז ותואר שני באוצרות מגולדסמית’ קולג׳ באוניברסיטת לונדון.

בין תפקידיו הקודמים שימש כאוצר התוכנית הציבורית (Curator of public programmes) במוזיאון פתח תקוה לאמנות, אוצר משנה ל”זומו – המוזיאון שבדרך”, עוזר מתמחה במחלקת האוצרות של Tate Modern, אוצר משנה של התוכנית לקידום מקצועי לאמנים של Chisenhale studios בלונדון ואוצר לגלריית Fehily Contemporay במלבורן.

ירושלמי אצר תערוכות יחיד וקבוצתיות ברחבי העולם, בין היתר בZabluduwicz collection (לונדון), Government Art collection (לונדון), The ryder gallery (לונדון), Chisnehale studios (לונדון) Fehily contemporary (מלבורן), מקום לאמנות (תל אביב), מוזיאון פתח תקוה לאמנות (פתח תקוה), המשכן לאמנים הרצליה (הרצליה) והמרכז לאמנות עכשווית של ערד (ערד).

 

צרו קשר