רפאל לומס Raffael Lomas

אש שחורה על גבי אש לבנה | Black Fire On White Fire

10.12.2015 - 10.2.2016

תערוכה זו היא נדבך נוסף של תערוכת “שחור לבן” המוצגת בגלריה. מופיעים בה תצלומים מתוך הסדרה “חשיפות כפולות”, המתארת פסל אופָן (“אופָן” במובן גלגל) של האמן רפאל לומס. התצלומים, שצולמו בניו יורק בשיתוף עם הצלם ג’וש שטראוס בשנים 2007-2003, נחלקים לשתי קבוצות: הלבנים משתייכים לקבוצת “יוצר אור” והשחורים – לקבוצת “בורא חושך”. התצלום שיש בו שילוב בין שחור ללבן נקרא “עושה שלום על ישראל”.

הסיפור המקראי המיתי על אודות יצירת האור והחושך וההפרדה ביניהם משתקף בצורות שונות בספרות חז”ל. שם התערוכה לקוח ממדרש תהלים על הדברים שקדמו לבריאת העולם. בין השאר מצויין בו שהתורה היתה כתובה לפני בריאת העולם ב”אש שחורה על אש לבנה, ומונחת על ברכו של הקדוש ברוך הוא”. את ההקבלה הסמלית בין השחור ללבן אנו מוצאים בצורות רבות גם בספרות ובשירה. חיים נחמן ביאליק ניסח את הדואליות הזאת שבין הצבעים ומשמעותם בשירתו מגילת האש:

“כִי רָאִיתִי אֶת-נַפְשִי וְהִנֵה הִיא שְחֹרָה ולְבָנָה כְאַחַת, עֵרֶב אור עִם-חֹשֶך”.

בסדרה “חשיפות כפולות” מתייחס האמן לצורת ההסתכלות של בריאת האור לעומת זו של בריאת החושך. בתצלומים ניכרת ראשוניות החיפוש, הקרובה ל”אש שחורה ואש לבנה” – מונח היכול להתאים גם לאופן הצילום והחשיפות הכפולות. הגיבור בעל הזהות הכפולה שעליו מדבר ביאליק מופיע גם הוא בתצלומים בשחור ובלבן לסירוגין.

הגלגל של לומס אינו מתגלגל, הוא נבלם, נחתך ומפורק. פעולות אלה הן דרכו של האמן להתבוננות נפשית-פנימית. מוטיב הגלגל מוכר לנו בתולדות האמנות, בין השאר, בראשית המאה העשרים, ביצירותיהם של אמנים שהגיבו למהירות ולתנועה של העולם המודרני.

האמן מרסל דושאן (1968-1887) אמר כך על אודות פסלי האופָן שיצר: “היתה זו מעין קידה לצד הלא תועלתי של דבר-מה, שבדרך כלל עשו בו שימוש למטרות אחרות… ככל הנראה קיבלתי בשמחה את תנועת הגלגל כתרופת נגד לתנועה השגרתית של האינדיבידואל סביב העצם שמתבוננים בו”.

וכך כותבת רותי אופק על האופנים/גלגלים של לומס: “רפאל לומס עוצר את הגלגל ומקבע את תנועתו. זיכרון התנועה ממשיך להתגלגל בתודעה, אבל לא בממשות עצמה של האופן. נדמה שזהו רצון לתת ביטוי לדבר מה אחר, העוסק בחשיבה אסוציאטיבית, בזיכרון הקולקטיבי והפרטי. בכל התצלומים מופיעים האופן והאמן עצמו, וכך נוצר הדיאלוג בין החפץ לבין יוצרו. התחושה הנוצרת נעוצה בשקיפותן של החשיפות, בהכפלת האלמנטים, בכפילות הופעתו של לומס עצמו. לומס הוא מעין רוח רפאים, דמות שקופה הנראית ולא-נראית בו בזמן”.

אוצרת: שירה פרידמן

רפאל לומס, יוצר אור 2006

רפאל לומס, יוצר אור, 2006

רפאל לומס, יוצר אור 2006
רפאל לומס, יוצר אור 2006

צילום: נטע אלונים